1
ויאמר ה' אל אברם לך לך. פירש"י להנאתך ולטובתך. אע"ג דחשיב ליה אחד מעשרה נסיונות אמר לו הקב"ה דלטובתו הי' דמ"מ טלטולו מארץ מולדתו היה נסיון. וכתב הרמ"בן אינו דורש להנאתך מכפל הלשון כי כן דרך בכל מקום כמו הגשם חלף הלך לו אלכה לי אל הגדולים אבל רבותינו עשו מדרש במה שכתוב ועשית לך ארון עץ עשה לך חצוצרות כסף בעבור שאין המלאכה שלו והיה ראוי שיאמר כמו במשכן ואת המשכן תעשה:
2
מארצך וממולדתך ומבית אביך. אחרון אחרון קשה מארצך שקשה על האדם לצאת מארצו וממולדתך שקשה יותר ומבית אביך שקשה יותר:
3
אל הארץ אשר אראך. וזה קשה ג"כ על האדם להחזיק בדרך ואינו יודע אנה ילך והכל היה קל בעיניו לאהבת המקום. פירש"י והלא כבר יצא משם עם אביו עד שבא לחרן אלא כך אמר לו הקב"ה התרחק עוד מבית אביך. ור' אברהם פי' וכבר אמר השם לאברהם לך לך מארצך כי זה הדבר היה בעודנו באור כשדים ושם ציוהו לעזוב ארצו ומולדתו ובית אביו אשר שם. וכתב הרמ"בן וזה אינו נכון שאם כן היה אברהם עיקר הנסיעה מבית אביו במצות האלהים ותרח אביו ברצון נפשו הלך עמו והכתוב אמר ויקח תרח את אברם בנו יורה כי אברם אחרי אביו ובעצתו הלך אל ארץ כנען ועוד הכתוב שאומר ואקח את אביכם מעבר הנהר היה ראוי שיאמר ואקח את אביכם מאור כשדים ועוד כי אברהם בצוותו על אליעזר לקחת אשה לבנו אמר כי אל ארצי ואל מולדתי תלך והוא הלך לארם נהרים אל עיר נחור א"כ היא ארצו ומולדתו ולא כאשר ישתבש ר' אברהם לומר אל ארצי חרן ומולדתי אור כשדים והנה הוא האומר כאן כי באור כשדים נאמר לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והנה לו ארצות רבות אלא העיקר שחרן הוא ארצו ושם מולדתו והיא ארץ אבותיו עד עולם שהוא מארץ עבר הנהר ושם נאמר לו לך לך ונצטוה לעזוב ארצו ומולדתו ובית אביו:
4
אל הארץ אשר אראך. שהיה הולך ונודד מגוי אל גוי עד שבא אל ארץ כנען ושם נאמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת ומה שכתוב למעלה ויצאו ללכת ארצה כנען לא להתיישב בה כי לא ידע שעל הארץ ההיא נצטוה אלא שאחז הצדיק דרך כנען כי כן היה בדעתו ובדעת אביו גם בתחלה בצאתם מאור כשדים וזהו שאמר ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי שהיה הולך כשה אובד ויתכן כי ידע אברה' כי ארץ כנען היא נחלת ד' וידע כי אל הארץ אשר אראך רומז לארץ כנען ולכך שם פניו אל ארץ כנען:
